שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' קבלי ואח'

פסק דין

1.תביעת שיבוב בגין נזקים שנגרמו לרכב מבוטח התובעת בתאונת דרכים מיום 30.10.11.

2.לגרסת נהגת רכב התובעת, הגב' ברהום, עת נסעה במעגל תנועה כדין, הגיח רכב הנתבעים, נהוג על ידי הנתבע 1, התפרץ לתוך מעגל התנועה מבלי ליתן זכות קדימה לרכב התובעת, ופגע בו בצדו הימני אחורי.

3.מנגד, נטען בכתב ההגנה כי רכב הנתבעים נסע בתוך מעגל התנועה בעוד רכב התובעת סטה ימינה אל נתיב נסיעת רכב הנתבעים ופגע בו.

דיון והכרעה:

4.בדיון בפני העידו שני הנהגים.

נהגת התובעת חזרה בעדותה על הנטען בכתב התביעה. עוד העידה כי לאחר התאונה שילם לה הנתבע את ההשתתפות העצמית וביקש כי תבטל את התביעה.

עדותה של נהגת התובעת היתה אחידה, ברורה ומהימנה עלי. גרסתה בטופס ההודעה לחברת הביטוח, אשר נמסר למחרת התאונה, תאמה את עדותה בפני.

נהגת התובעת העידה בבירור כי ראתה את רכב הנתבע נכנס לתוך מעגל התנועה, תוך שהוא עוקף רכב שעמד במקום, ופוגע בחלקו האחורי של רכבה. עוד העידה כי בשיחות שהתנהלו עם הנתבע לאחר התאונה אמרה לו כי העניין הועבר לטיפול חב' הביטוח וכי מסיבה זו אינה יכולה לבטל את התביעה.

5.מצאתי להעדיף את גרסת נהגת התובעת על גרסת הנתבע 1.

הנתבע 1 העיד כי נכנס לתוך מעגל התנועה לאחר שבדק כי אין רכבים המגיעים משמאלו. לגרסתו, כאשר כבר היה בכיוון היציאה ממעגל התנועה, הגיח רכב התובעת במהירות מצד שמאל תוך שהוא נוסע על אי התנועה בכיכר ופגע בחזית רכבו עם חלקו האחורי, כל זאת כאשר במעגל התנועה נתיב אחד בלבד והנסיעה במקום איטית בשל פקק בשעות הבוקר, כפי שהעידו שני הנהגים.

מעבר לכך כי גרסה זו אינה מתיישבת לטעמי עם תנאי הדרך ומיקום הנזקים ברכבים, הרי שהנתבע 1 העיד בהמשך עדותו כי למעשה כלל לא ראה את רכב התובעת עד לפגיעה.

6.גם מנגנון הפגיעה כפי שתואר על ידי נהגת התובעת מתיישב יותר, לטעמי, עם הנזקים ברכב התובעת והנזק המינורי שנגרם לרכב הנתבע 1, מאשר עם גרסת הנתבע 1 לקרות התאונה. הנזק הקל שנגרם לרכב הנתבע 1, כטענת הנתבע, אינו מתיישב עם גרסת הנתבע 1 כי התובעת פגעה בו תוך שהיא נוסעת במהירות.

7.לעניין תשלום ההשתתפות העצמית, העיד הנתבע 1 כי הקשר הטלפוני היה בינו לבין בעלה של נהגת התובעת אשר הציע כי יחלקו ביניהם את ההשתתפות העצמית העומדת על סך של 1,400 ₪ ובכך ייגמר העניין. הנתבע 1 אף העיד כי הכין הסכם לחתימה ואולם, לא הספיק להחתים את בעלה של נהגת התובעת.

מעבר לכך כי הסברו של הנתבע 1 ביחס לנסיבות בהן נשא בתשלום ההשתתפות העצמית של נהגת התובעת לא בא זכרה בטופס ההודעה לחב' הביטוח, אשר נמסר כשנה לאחר התאונה, ולא בכתב ההגנה, הרי שגרסה זו אף אינה מתיישבת עם יתר הראיות בתיק.

אין חולק כי נהגת התובעת הפעילה את פוליסת הביטוח שלה מיד לאחר התאונה ושילמה ההשתתפות העצמית בסך של 750 ₪ למוסך ההסדר. ממילא לא יכולה היה נהגת התובעת, כפי שאף העידה כי אמרה לנתבע 1, לוותר על זכות התביעה אשר עברה למבטחת. גם הסכום ששולם על ידי הנתבע 1 מתיישב עם גובה ההשתתפות העצמית. עדות הנתבע 1 לפיה לא הודה באשמתו בתאונה אך שילם חלק מההשתתפות העצמית כ"מחווה אישית" לא היתה אמינה בעיני.

משלא לא הובאה גרסתו של הנתבע 1 לעניין זה בכתב ההגנה, אין הנתבע 1 יכול להלין כי התובעת לא זימנה להעיד את בעלה של נהגת התובעת.

8.נוכח האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם

לתובעת, באמצעות הנתבעת 2, סך של 3,498 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה, שכר העדה כפי שנפסק, אגרת ביהמ"ש כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד בסך של 1,250 ₪.

ניתן היום, ג' ניסן תשע"ד, 03 אפריל 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: